פאניה יפימובנה קפלן נולדה בשם פייגה
רויטבלט בשנת 1883 למשפחת איכרים יהודית, הייתה אחת משבעה ילדים.
פאניה התפרסמה בעקבות ניסיון ההתנקשות
בחייו של שליט בריה"מ, ולדימיר איליץ' לנין.
בחוגים האנרכיסטיים הייתה ידועה בשם "דורה".
פאניה קפלן התעניינה בפוליטיקה מגיל צעיר
ועד מהרה הצטרפה למפלגה הסוציאל-רבולוציונית השמאלנית (ראשי התיבות של התנועה
ס"ר).
בשנת 1906, השתתפה פאניה בניסיון התנקשות
באישיות בכירה בממשלו של הצאר. ההתנקשות נכשלה והיא נאסרה. נגזר עליה מאסר עולם
במחנה עבודה ב-אקאטוי שבסיביר.
בעקבות מהפכת פברואר בשנת 1917 והחלפת
השלטון, שוחררה פאניה ממאסרה. המאסר הממושך והתנאים הקשים הותירו בה צלקות רבות
והיא סבלה מכאבי ראש עזים והתעוורה לפרקים.
ראשי המפלגה הקומוניסטית שאפו לזכות בשלטון
בלעדי ברוסיה, ולכן אחרי הכישלון בבחירות שנערכו בנובמבר 1917, בהן זכו רק ב-25%
מהקולות לעומת 40% שזכו בהם הסוציאל-רבולוציונרים, פיזרו הבולשביקים את האספה
המכוננת ובו זמנית אילצו את הנשיא מטעם מפלגת הס"ר לוותר על תפקידו. כתוצאה
ממהלכים חד צדדיים אלו, החליטה פאניה להתנקש בחייו של לנין.
בסוף אוגוסט 1918, נאם לנין במוסקבה באחד
מבתי החרושת בעיר. כשיצא מהבניין ועמד להיכנס למכוניתו, קראה לו פאניה בשמו וכשהוא
הסתובב לעברה, ירתה בו שלושה כדורים. אחד מהם החטיא אותו והשניים האחרים פגעו
בכתפו וריאתו השמאליים. לנין הוחש לקרמלין וסירב לצאת מהמתחם המאובטח מחשש
למתנקשים נוספים. לפיכך, הרופאים נאלצו לטפל בו בתוך הקרמלין. רופאיו החליטו שלא
לבצע ניתוח להוצאת הכדורים מגופו, מחשש שהדבר יאט את סיכויי החלמתו. למרות הפצעים
הקשים, לנין הצליח לשרוד את ההתנקשות, אך עם פגיעה. לנין החלים במהירות ובתוך
שבועיים חזר לעבודתו בממשלה. רוב ההיסטוריונים מעריכים שאירועי השבץ החוזרים שגרמו
למותו כמה שנים מאוחר יותר, קשורים לפצעיו אלו.
פאניה נאסרה ע"י המשטרה החשאית,
ה-צ'קה וטענה שם שפעלה לבדה. הסיבה להתנקשות, כפי שהיא מסרה לחוקריה, הייתה בגידתו
(לטענתה) של לנין בעקרונות המהפכה. כאשר התברר שהיא לא תעליל על יריביו הפוליטיים
של לנין, היא הוצאה להורג בתחילת ספטמבר 1918.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה